1. |
סירת נייר
03:50
|
|||
|
אלי שובר האוניות אוהב את אוסי
ברגע הראשון הם נראים כסירת נייר
שנייה לפני שהיא נספגת, במי הברז
שמילאו אמבטיה.
היא גם העוגן היחיד שהוא יכול להשליך
במים הטריטוריאלים שבין בירה לכבד אווז,
תראי לו את השירים שאת כותבת, הוא אומר לה
לו זה לי, באילת, בבר שלו מתחת לציור של עץ
או סירת מפרש, היא לא מתפתה
והרי המפרשים מתנופפים בשתי פיסות הבד
המכסות את 17 השנים שלה
והעץ כמעט כמוהו לא היה בבית הספר כשלימדו את המילה
שלכת.
|
||||
2. |
עזה תל אביב
04:30
|
|||
|
אולי תיקח אותי מכאן, לשום מקום מוכר
מחפשת חנייה הכי קרוב לים
פעם בשבוע בעיר הכי חמה
משוטטת ברחובות עד קצה הנשימה
יש איזו מסיבה על איזה גג בעיר
הם מזמינים אותי לבוא איתם, עולה על כביש מהיר
והטלפון שלי לא מפסיק לצלצל
הילדה עם חום, אולי כדאי שתחזרי, הוא אומר
ועזה נראית מרחוק כמו תל אביב, תמיד בסוף הנסיעה אני בוכה דמעות של נגב מערבי,
מרחוק, מישהו כבר פותח את השער, זוג אופניים אדומים שנשכחו על המדרכה,
מחזירים לי את האוויר, הכי חשוב זה משפחה
אולי תזמין לנו מלון, תראה לי משהו אחר
שיחות ריקות לתוך הלילה, חושבת אם להישאר
פעם בשבוע בעיר הכי קרה
נסיעות לסידורים, נשארת בדירה
בדרך חזרה הגוף שלי בוער
עוצרת לתדלק, תמיד בסוף חסר
והכביש הזה ארוך, אף פעם לא נגמר
גורדי שחקים וחלומות, הופכים לחול מדבר
ועזה נראית מרחוק כמו תל אביב, תמיד בסוף הנסיעה אני בוכה דמעות של נגב מערבי,
מרחוק, מישהו כבר פותח את השער, זוג אופניים אדומים שנשכחו על המדרכה,
מחזירים לי את האוויר, הכי חשוב זה משפחה
ועזה נראית מרחוק...
|
||||
3. |
1980
06:06
|
|||
|
סבתא היתה מבריקה את כלי הנחושת,
בשני חצאים צהובים צהובים של לימון
ובלילה הייתי חומקת אליה בחושך,
היא תמיד נרדמה בישיבה לבד בסלון
רחוב הראשונים, דירה יד שניה,
חברת עמיגור, חוזה לשנה,
במטבח הקטן סירים על סירים,
הייתי נעלמת כשבאו השכנים,
נכנסת למיטה עם נעליים ובגדים,
עושה את עצמי ישנה, בסוף גם נרדמת,
חולמת..
איך לילה לילה באה, במגפי בוקרים
לילה לילה באה לנשק את הראשים,
לילה לא נרדמת ישנה עם הבגדים
שאהיה מוכנה אם תבואי.
ריח של שיבא ונענע התפשט עם הבוקר,
וסבא היה חוזר מהים עם דגים,
אף אחד לא שלח אותי לבית ספר,
"אז הייתי הולכת ל "ז'ק, מלך הממתקים
בוקר אחד פתאום נכנסה איזו גברת,
וסבתא עמדה בפינה וסידרה לי בגדים בתוך תיק
ראיתי איך שהיא מכניסה גם את כלי הנחושת,
ושקית אדומה מקטיפה מלאה בשקדים
ישבנו בשקט בתוך המונית, לא עצרנו בדרך גם לא כשבכית,
בשער הצהוב חיכו שלושה אנשים וכלב
נישקת לי את הראש, הסתובבת והלכת, נכנסת למונית ואני אחרייך,
רצה מהר ורואה איך את מתרחקת...
בבית הילדים נתנו לי פיג'מה עם הדפס של סוסים,
את כלי הנחושת מעולם לא ראיתי,
גם לא את שקית השקדים
נכנסת למיטה לא שלי, לא מורידה את הבגדים,
שוב עושה את עצמי ישנה, שוב בסוף נרדמת...
איך לילה לילה באה במגפי בוקרים,
לילה לילה באה לנשק את הראשים,
לילה לא נרדמת ישנה עםהבגדים שאהיה מוכנה כשתבואי.
|
||||
4. |
איך רציתי
04:25
|
|||
|
איך רציתי לעלות אלייך אתמול,
עברתי ברחוב ראיתי אצלך אור
רציתי לחזור אליך לשמיכות,
משי אותי מהר מעומק המצולות
הים שלך גדול כל כך, אבל הדגים משוגעים,
הם נגסו בלב שלך, בעצמות ובגידים
והדלתות כבדות ונטרקות עלי,
סודות ומנעולים,
ואין לי מפתח.
ואיך רציתי לאהוב אותך כל כך
והחיים הם כל מה שסיפרת
כי התנין בלע לי את השמש,
שלושים שנה לבד ואין מי שיראה לי דרך..
הים שלך גדול כל כך, אבל הדגים משוגעים
הם נגסו בלב שלך, בעצמות ובגידים
והדלתות כבדות ונטרקות עלי,
סודות ומנעולים,
ואין לי מפתח.
|
||||
5. |
תירס חם
03:55
|
|||
|
נפגשים היום בדשא הגדול, כמו בכל שנה בחג השבועות
הילדים של כולם משחקים בחול, כמו שהיינו פעם רצים בין הכיתות
אף אחד כבר לא שותה בצהריים, אז הם מוזגים תירוש לכוסות הקטנות שבמגש
ילדות מהר בורחת בין האצבעות, מישהו זורק, איזה חום היום
ויש כאן דוכנים הוא אומר, "בואו נלך לאכול", איזה תירס חם, בים בם בם.
פתאום דנה באה משנה נושא, היא מספרת להם על אורי ועל ים
היא לא אומרת למה אבל אתה רואה, איך העצב בעיניים הולך ונעלם
לאף אחד כבר אין "עיניים גדולות" אז לוקחים צלחת קטנה, קצת מכל דבר
ילדות מהר בורחת בין האצבעות, מישהו זורק, "איזה חום היום"
ויש כאן דוכנים הוא אומר, "בואו נלך לאכול", איזה תירס חם, בים בם בם.
|
||||
6. |
בובת חייל
03:59
|
|||
|
במופלא ממך תדרוש
אבל את האבוד ממך אל תרמוס, אל תרמוס יונה, כפיר ותן, אל תלכלך בדם
חלוקו של בן הזקונים
כי הוא מאזין לך, אבל לא מקשיב
וליבו פעור
ועיניו גומעות
את מילותיך הממזריות, הערמומיות.
החרש מקשיב
הוא לא צריך את מילות ההבל
המבעבעות מגרונך
זה הכל באצבעותיך
זה הכל בקמטי הפנים
את זה אתה יודע
זה מתכווץ איתך שנים
וריאותיך מתנשפות בכבדות, מעשן פחם לבן
אינסופי.
שום דבר לא נסתר מעיניו
ועכשיו הוא מקשיב בך
ואתה מתפתל
בעיניו היוקדות אתה שקוף
בובת חייל זכוכית שקופה
מבדולח עתיק ומתכלה
חשוף, כל כך חשוף
|
||||
7. |
שמחת העוגות הבחושות
03:46
|
|||
|
שמה תנור על 180 קינמון מתפזר על שיש
הריח אוחז בקירות חדרים, מזל שהילדים עוד בבית
בבוקר נוסעים למתחם בנתיבות לבחור מטבח וכיריים
לבן היא רוצה, השחור במבצע, תקחי אחריות לשנתיים
בדידות מסוכרת, ריסים לקישוט, בתוך פוך אווזים הוא נרדם
שופט מטומטם, הוא צורח
היא יוצאת לתלות עוד כביסה
גרב עם חור יושבת לתפור
הילדה מבקשת פרוסה
בדידות מסוכרת, ריסים לקישוט, בתוך פוך אווזים הוא נרדם במהירות
והיא לא נרדמת, הנחירות, השריקות
בבוקר תקום מוקדם לשמחת העוגות הבחושות
נד נד נד נד, רד עלה עלה ורד
מלמעלה עד למטה
רק אני, אני, אני...
|
||||
8. |
עוד חורף אחד
02:19
|
|||
|
בחורף מזדקנים יותר.
נדמה לי שגם אתה.
אני סוגרת חלונות
וריח מבוית נטרק.
הודף אותי אל מאה מחשבות.
הן חדורות בבושם החלל
אני סופגת עוד דקות של היותך.
פוחדת להזיז.
נמנעת מלספור.
ועננים של זמן.
החורף יגמר
אביב יקום
ואם נשאר בי עוד תקתוק עמום של לב
הוא יתקומם על סוף
ובעונה ההיא אפול סופרת מאה מחשבות על זמן על ריח ועונות
ובעונה ההיא אפול סופרת מאה מחשבות על זמן על ריח ועונות
ובעונה ההיא אפול סופרת מאה מחשבות על זמן על ריח ועונות
ובעונה ההיא אפול סופרת מאה מחשבות על זמן על ריח ועונות
|
||||
9. |
לחבק
02:32
|
|||
|
תן לי רק לחבק, לחבק, לחבק אותך
תן לי רק לחבק לחבק, לחבק אותך
אתה מבין, זה לא שאין לי, זה קורה רק כשיש לי הכל,
המחסור הוא הרגל, המחסור הוא הרגל, חייבת לשבור
חייבת הרס, ככה לימדו אותי, אז אני יוצאת
נוסעת עד לתחנת הדלק.
תן לי , תן לי, לחבק לחבק , לחבק אותך,
תן לי לחבק, לחבק אותך,
אתה מבין....עייפה ממך, עייפה מהדרך, שדות בוערים מאחור
חייבת לשרוף, ככה לימדו אותי, אז אני יוצאת,
נוסעת עד לתחנת הדלק
|
||||
10. |
כמה ארוכות הציפורניים
04:14
|
|
||
|
המנגנון הזה לא יעצור אף פעם
ולא יוכלו לו רעידות של אדמה ושטפונות
אולי אפשר לסובב אותו נגד כיוונו אבל
אני לא מסוגלת, לא מסוגלת עוד
ולא בכיתי אז כי אני לא בוכה אף פעם
אולי אתה חושב שמשהו מקולקל אצלי
ולא היית כאן, ושאלו עליך
אני סגרתי את הדלת במלמול רפה
אולי אחר כך התיישבתי ושתיתי משהו
אני כבר לא זוכרת כלום מזה
רק ערפל כבד וראש עשוי עופרת
אולי אתה חושב שמשהו מקולקל אצלי
כמה זמן זה עוד ייקח, כל העכשיו הזה
וכמה עוד צריך לסחוב עד שיפסיק
וכמה ארוכות הציפורניים ששורטות אותך בפנים
אני לוקחת את הזיכרון ומערבבת בו טיפה של בושם
וטיפה אחת של דם ומלבישה אותו בגדים מגוהצים
ומלטפת כמו שאם אוהבת בן יקר
מערסלת ולוחשת לו במתיקות עד שנרדם
ובידיים היפות שלי הוא מת כל יום קצת
כל יום קצת
כמה זמן זה עוד ייקח, כל העכשיו הזה
וכמה עוד צריך לסחוב עד שיפסיק
וכמה ארוכות הציפורניים ששורטות אותך בפנים
|
||||
סער ליבן Israel
סער ליבן- זמרת יוצרת,כותבת ומלחינה.
SAAR LIVEN-
singer songwriter
www.youtube.com/user/Saarliven
If you like עזה תל אביב, you may also like:
עולם מופלא איפה אתה
by אביב גדג'
supported by 9 fans who also own “עזה תל אביב”
Genius Masterpiece! even compared to previous albums of the greatest poet musician of this generation
go to album
supported by 6 fans who also own “עזה תל אביב”
שילוב של מילים מנגינה וביצוע שנותן אלבום כמעט מושלם. לשמוע בלולאה...
go to album
supported by 6 fans who also own “עזה תל אביב”
One of the best albums in Hebrew and one of my favorite albums in general
go to album
Four Singles
by Operator Music Band
Four speaker-melting singles from New York's premiere "live techno" outfit, descended from vintage synthwave, deep house, and dance punk.
go to album
Off-kilter Portland indie rockers make an unexpected return with a tight three-track EP, their first new release in 12 years.
go to album
Walk Thru Me
by The Folk Implosion
Lou Barlow & John Davis return as Folk Implosion, with 10 more songs that are sweetly tuneful.
go to album
supported by 5 fans who also own “עזה תל אביב”
שמעתי והרגשתי דברים שמוזיקה מזמן כבר לא עושה תודה
go to album
